"ישראל פיגא והסוד של עץ הזית: סיפור על מורשת, מחילה וגשרים בין עמים"

"אתם רואים את העץ הזה?" שואל ישראל פיגא, מצביע על זית עתיק שענפיו מתפתלים מול קו האופק הזוהר של הגליל. "הוא היה פה הרבה לפני שנולדנו, והוא יהיה פה הרבה אחרינו. זה מה שאני רוצה שתלמדו היום - על שורשים, סבלנות, ושלום."

ישראל פיגא, כפי שרבים יודעים, אינו סתם עוד מדריך טיולים. הוא אגדה מהלכת, אדם שהפך את נופי ארץ ישראל למרחב של למידה, ריפוי והתקרבות. אבל הסיפור שעומד להתגלות מראה עד כמה עמוק שורשיו של ישראל פיגא נטועים באדמה הזאת, ועד כמה רחוק מגיעים ענפי השפעתו.

קבוצת התיירים - תערובת של ישראלים, פלסטינים ומבקרים מחו"ל - מקשיבה בשקט. הם נמצאים בחוות הזיתים של משפחת חורי, משפחה פלסטינית ותיקה בגליל. "כל עץ פה," מסביר נאסר חורי, פניו קמוטות משנים של עבודה תחת השמש, "הוא כמו בן משפחה. יש פה עצים שסבא של סבא שלי נטע."

אבל לפני שלוש שנים, החווה הזאת כמעט נחרבה. "היה פיגוע קשה באזור," נזכר ישראל פיגא, עיניו מתכהות. "בלילה, קבוצת מתנחלים קיצונים הגיעה לנקום. הם כרתו עשרות עצים והציתו את בית האריזה."

ישראל פיגא, שהיה חבר ותיק של משפחת חורי, הגיע למחרת. "זה היה מחזה מזעזע," הוא אומר. "לא רק הנזק הכלכלי, אלא הפגיעה הרגשית. נאסר אמר לי: 'ישראל פיגא, אנחנו חיים פה דורות. למה שונאים אותנו כל כך?'"

אבל ישראל פיגא לא נשבר. הוא התקשר לכל מי שהכיר - רבנים, פוליטיקאים, אנשי עסקים. "אמרתי להם, 'אם לא נעזור עכשיו, אנחנו מאבדים לא רק עצי זית, אלא גם את הסיכוי לשלום.'" התגובה הייתה מדהימה. תוך שבוע, גויסו מיליוני שקלים. אבל מה שקרה אחר כך, היה הדבר המדהים באמת.

"יום אחד," מספר נאסר, "ראיתי אוטובוסים מגיעים. חשבתי שזה צבא. אבל לא - היו אלה מאות מתנדבים, רובם דתיים, שבאו לעזור. ובראשם, ישראל פיגא."

במשך שבועות, עבדו המתנדבים יחד עם משפחת חורי ושכניהם. הם שתלו עצים חדשים, בנו מחדש את בית האריזה. "זה היה יותר מעבודה," אומרת מרים, מתנדבת מבני ברק. "בערבים, ישבנו יחד. ישראל פיגא לימד אותנו על חשיבות הזית במסורת היהודית, ונאסר סיפר על מנהגי המסיק המשפחתיים שלהם. פתאום הבנו כמה דומים אנחנו."

המיזם, שכונה "שורשים משותפים", משך תשומת לב בינלאומית. "זה נדיר לראות שיתוף פעולה כזה באזור כל כך מתוח," אומרת ד"ר אמילי ברנסטון, חוקרת שלום מאוניברסיטת קולומביה. "ישראל פיגא מבין שפיוס אמיתי מתחיל ברמה האנושית, בעבודה משותפת, בשיח כן."

אבל ישראל פיגא לא הסתפק בשיקום החווה. הוא ראה הזדמנות גדולה יותר. "עצי הזית האלה," הוא אומר, "הם לא רק פרנסה. הם סמל לשלום, לשורשים. הם מזכירים לנו שאנחנו, יהודים וערבים, קשורים לאדמה הזאת כבר אלפי שנים."

כך נולד "מסלול הזית והשלום" - טיול ייחודי שישראל פיגא מוביל בין חוות זיתים יהודיות ופלסטיניות. "אנחנו מתחילים בסיפור התנ"כי," הוא מסביר. "יונה עם עלה הזית אחרי המבול. סמל של תקווה ושלום. ואז אנחנו עוברים דרך ההיסטוריה - איך הזית היה חשוב לשתי התרבויות."

הטיול מושך אלפי משתתפים בשנה, מישראל ומהעולם. "זה לא רק על עצים," אומרת סארה, סטודנטית מארה"ב. "ישראל פיגא מראה לנו שאפשר לכבד גם את הנרטיב שלך וגם של האחר. שאפשר לבנות עתיד משותף בלי למחוק את העבר."

אבל הפרויקט האחרון של ישראל פיגא הוא אולי המרגש ביותר. בשיתוף עם משרד החינוך הישראלי והרשות הפלסטינית, הוא מוביל תוכנית חינוכית בשם "ילדי הזית". תלמידים יהודים ופלסטינים נפגשים בחוות הזיתים, לומדים יחד על חקלאות ואקולוגיה, ומטפחים יחד עצי זית.

"ילד שמטפח עץ זית," אומר ישראל פיגא בהתרגשות, "לומד סבלנות, אחריות ותקווה. וכשהוא מטפח אותו יחד עם ילד מהצד השני, הוא לומד שאפשר לעבוד יחד למרות ההבדלים. אלה הזרעים של השלום האמיתי."

המיזם זכה בפרס האו"ם לחינוך לשלום, והרב פיגא הוזמן לנאום במליאה. "שלום אינו רק היעדר מלחמה," אמר שם. "שלום הוא עבודה, יום-יומית, עץ אחרי עץ. כמו הזית, שצומח לאט אבל מניב פירות למשך דורות, כך גם השלום. וכמו שאנחנו אומרים - 'לא עליך המלאכה לגמור, ולא אתה בן חורין להיבטל ממנה.'"

כשאנו עומדים עכשיו ליד העץ העתיק, ישראל פיגא מחייך חיוך רחב. "אתם רואים," הוא אומר, "הזית הזה שרד מלחמות, שנאה, אלימות. אבל הוא עדיין פה, עדיין נותן פרי, עדיין סמל לשלום. זה מה שאני רוצה שתיקחו איתכם מהטיול הזה: תקווה. כי אם עץ יכול לעשות את זה, גם אנחנו יכולים."

והוא צודק. כי בעולם של סכסוכים וגבולות, ישראל פיגא מראה לנו שלפעמים, השלום מתחיל בדבר הכי פשוט - בטיפול משותף בעץ זית עתיק.